שאלות נפוצות
חייל שנקרא לחקירת מצ”ח בגין חשד לביצוע עבירות סמים, יכול שיתבקש על ידי הגוף החוקר למסור בדיקת שתן לשם גילוי שרידי סם בגופו. לרוב, יתבקש החייל למסור דגימת שתן מרצונו החופשי ומקום שיסרב לעשות כן יוציאו בעניינו צו המחייב אותו למסור את הדגימה.
הצו שמחייב חייל למסור דגימת שתן הוא צו שנחתם על ידי קצין שיפוט בכיר (בדרך כלל מדובר בקצין בדרגת רס”ן), שמו של הצו “צו קש”ב”, צו זה אכן מחייב את החייל במסירת שתן, מעמדו כמעמד פקודה ואם יסרב החייל למסור דגימה גם לאחר שהוצא צו בעניינו הרי שהוא צפוי לעונש. אולם, חשוב לדעת, כי על אף שבמסגרת החקירה יאמר לחייל על ידי חוקריו כי סירוב למסור שתן מהווה עבירה שהעונש בצידה הוא שנתיים מאסר בכלא, הרי שלא כך הדבר ואמירה זו של גוף החקירה מטעה נחקרים רבים.
מומלץ שחייל העומד בפני חקירת מצ”ח בגין חשד לביצוע עבירות סמים ייוועץ בעורך דין על מנת ללמוד כיצד הדרישה למסירת דגימת שתן יכולה להשפיע עליו, שכן כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו.
המלצה של פסיכולוג או פסיכיאטר אזרחי להתאים לחייל פרופיל פוסל שירות, היא בגדר המלצה בלבד ולא מהווה קביעה מחייבת עבור גורמי בריאות הנפש הצבאיים.
נכון הדבר שיש בכוחה של אבחנה פרטית להוות אינדיקציה לגורמי בריאות הנפש בצבא כי החייל שנבדק אצלם אכן סובל מתחלואה נפשית, ולעיתים מהווה כלי עזר משמעותי בדרך להוכיח כי יש לפסול חייל מלשרת שירות צבאי. אולם, גם מקום בו קיימת הבחנה למחלה ספציפית גורמי בריאות הנפש בצבא יבקשו לערוך אבחון עצמאית.
מקום בו המלצה של גורם פרטי לא אומצה על ידי קב”ן צבאי אין משמעות הדבר שבכך נחסמה הדרך להתאמת פרופיל פוסל השירות, שכן כל חייל זכאי לבקש חוות דעת נוספת ולהיבדק אצל קב”ן אחר מזה שבדק אותו בהערכה הראשונה. אם גם ההערכה הנפשית הנוספת מצאה שלא לאמץ את ההמלצה שניתנה על ידי הגורם הפרטי, תמיד יהיה ניתן לשוב ולבקש בדיקה נוספת מקום בו ניתן להצביע על שינוי נסיבות או מידע חדש שהתגלה.
בית דין צבאי הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין והחלטות שמתקבלות במסגרת הליך פלילי שהתנהל בצבא יכולות להשליך גם על החיים האזרחיים. בהתאם, תנאי מאסר בפועל שהוטל במסגרת גזר דין שניתן בבית דין צבאי, יכול להיות מופעל על ידי בית משפט אזרחי. זאת, מקום בו התנאי חל על עבירות מחוק העונשין ולא מחוק השיפוט הצבאי.
במידה וניסית לברר מול מצ”ח מה מהות החשד בגינו אתה מוזמן לחקירה ולא קיבלת מענה, בתחילת החקירה, בשלב האזהרה, החוקר מחוייב להגיד לך מה החשד נגדך. במידה וגם לאחר שלב האזהרה עדיין אינך בטוח בגין איזה מעשים אתה נחקר יש לברר זאת מול החוקרים עד לקבלת תשובה.
בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין צבאי לפני חקירה, במהלכה ואחריה.
חיילים רבים מבצעים עבירה של עריקות מהצבא ולרוב נותנים את הדין על מעשיהם במסגרת דין משמעתי ביחידתם. ואולם, כאשר מדובר בעריקות ארוכה, אשר חוצה את מניין הימים הקבועים בהנחיות התביעה הצבאית, יוגש בגינה כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי.
התקופות הקבועות בהנחיות התביעה הצבאית להגשת כתב אישום בגין עבירת עריקות, משתנות בהתאם לסוג העריקות, וכך נקבע:
- עריקות משירות סדיר – כתב אישום יוגש מקום בו ההיעדרות הנוכחית עולה על 30 ימים ובמצטבר מניין ימי ההיעדרות (מחברים את כלל הימים בהם נעדר החייל מהשירות בצירוף לעריקות הנוכחית) הוא 100 ימים או יותר.
- עריקות מהבקו”ם- כתב אישום יוגש מקום בו ההיעדרות הנוכחית עולה על 30 ימים ובמצטבר מניין ימי ההיעדרות (מחברים את כלל הימים בהם נעדר החייל או המלש”ב מהשירות בצירוף לעריקות הנוכחית) הוא 180 ימים או יותר.
- השתמטות משירות- כתב אישום יוגש לאחר שיחלפו 540 ימים.
עריקות משירות מילואים- כתב אישום יוגש מקום בו איש המילואים נעדר לכל הפחות מ5 ימי שירות מילואים וכי עניינו לא הוסדר ביחידה במשך שנתיים ומעלה.
במערכת המשפט הצבאית לא קיימת חלופת מעצר של מעצר בית, במקום חלופה זו חייל יכול להשתחרר לחלופת מעצר של מעצר פתוח ביחידה.
מעצר פתוח ביחידה דומה לריתוק ביחידה, חייל שנמצא בחלופת מעצר זו לא יורשה לצאת מהבסיס עד לתום תקופת המעצר אלא אם קיבל אישור משופט צבאי.
בית הדין המשלב הוקם על מנת לספק לרשויות אכיפת החוק בצבא, כלי נוסף להתמודדות עם חיילים שמבצעים עבירה של עריקות. חייל שנמצא מתאים להליך שילוב, ישוחרר ממעצר ויחזור לשירות צבאי תקין מבלי שיורשע בביצוע עבירה פלילית.
טרם כניסתו של חייל להליך שילוב בבית הדין המשלב, הוא מתבקש לחתום על הסכם מול גורמי התביעה. ההסכם מעגן בתוכו את החובות החלות על החייל לאורך תקופת השילוב וגם את ההטבות להן יהיה זכאי בסוף ההליך.
במסגרת ההסכם מתחייב החייל שלא לפעול מול גורמי הצבא לשם קבלת פטור משירות צבאי, זאת נוכח העובדה שמטרת הליך השילוב היא לעזור לחיילים לשרת שירות צבאי מלא ותקין. בעצם, חייל שרוצה ופעול במטרה שיתאימו לו פטור, נוכח חוסר מוטיבציה לשירות, חוטא למטרת הליך השילוב. חייל שהותאם לו פטור במהלך הליך שילוב מסתכן בכך שיראו בו כמי שהפר את ההסכם עליו התחייב, בהשבתו למעצר ובהרשעה בעבירה פלילית.
יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן יהיה לשכנע את התביעה כי לא היה מנוס מהתאמת הפטור, שלא נובע מחוסר מוטיבציה לשירות אלא מטעמים אחרים, ולהביא לסגירת התיק ללא עונש מאסר.
רצוי שחייל המצוי בהליך שילוב יסתייע בליווי של עורך דין.
במידה והוחלט בוועדת התאמה לשירות להמליץ על שחרורו של חייל, בסמכות הוועדה להמליץ גם על שלילת הטבות (מענק השחרור, הפיקדון וכן הטבות נוספות). בוועדה יסבירו לחייל כי עם שחרורו ייתכן שישללו ממנו הטבות ותינתן לו הזכות לטעון בעניין זה בפני הוועדה. חשוב לדעת כי המלצת הוועדה וגם החלטת מפקד מיטב שמתקבלת בעקבותיה ניתנות לערעור. מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ וליווי משפטי והגשת ערר על עילת הפטור ושלילת הטבות.
כאשר חייל מגיע לחקירת מצ”ח חשוב שידע שיש סיכוי גבוה כי במהלך החקירה הוא יתבקש על ידי חוקריו לאפשר להם לערוך לו חיפוש בטלפון הנייד, זאת בשביל לדלות מהמכשיר ראיות שבכוחן לסבך את החייל בעבירות פליליות. סירוב של חייל לחיפוש בטלפון הנייד לא מהווה ראיה לחובתו בבית דין צבאי.
לעניין סמכות החיפוש של שוטר אין הבדל בין חייל ואזרח, השאלה היא האם החיפוש בוצע בהתאם להוראות החוק והפסיקה. אם במהלך החיפוש יעלו ראיות שיצדיקו המשך חקירה ובירור, לרוב המשך הטיפול יועבר למצ”ח. במקרים בהם בוצע חיפוש שלא כדין, הדבר עשוי להוביל לפסילת הראיות שנמצאו בחיפוש. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום לצורך קבלת ייצוג משפטי מתאים.
בישראל חל חוק גיוס חובה. לכן, ללשכת הגיוס הסמכות להחליט לגייס מועמדים לשירות ביטחוני גם אם אלה מעולם לא הגיעו ללשכת הגיוס, לא במסגרת מיונים לתפקידים כאלה או אחרים ולא במסגרת הליכי קביעת נתונים. למעשה, צה”ל יכול לגייס לשירותיו מלש”ב שכלל לא הותאמו לו פרופיל רפואי וקב”א.
גיוס של מלש”ב ללא נתונים ייעשה כאשר לשכת הגיוס סבורה שניתן ללמוד מכלל ההתקשרויות שנעשו איתו או עם בני משפחתו כי הוא מודע לחובת הגיוס ובוחר שלא לשתף פעולה עם רשויות הצבא.
סעיף 40 לחוק שירות ביטחון קובע פטור מטעמי הכרה דתית למלש”בית אשר טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת. המלש”בית תקבל פטור משירות לאחר שתגיש תצהיר, בו היא מצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת, כי היא שומרת כשרות ולא נוסעת בשבת. את התצהיר יש להגיש בהתאם למועדים שנקבעו בתקנות. לאחר הגשת התצהיר יש אפשרות שיזמנו אותך לראיון מצהירת דת בו תישאלי על אורח החיים שלך ושל בני משפחתך, שאלות בענייני דת וכן מדוע את לא מעוניינת להתגייס לצה”ל. מוזמנת להתייעץ איתנו בכדי לקבל סיוע פרטני וליווי בהגשת התצהיר וקבלת הפטור.
מי שזומן למצ”ח מחויב להיענות לזימון ולהגיע במועד שהתבקש, אין זה משנה אם מטרת הזימון היא גביית עדות או חקירה תחת אזהרה. אדם שלא יגיע במועד בו התבקש להתייצב מסתכן באפשרות שגוף החקירה יחליט לעוצרו ולהביא אותו לבסיס החקירה בניגוד לרצונו.
למפקד בבסיס צבאי אכן קיימת הסמכות לערוך חיפוש בחדרים של החיילים המשרתים תחתיו, בארונותיהם וגם בתיקים הפרטיים שלהם וזאת בתנאי שהחיפוש נערך לצורך משמעתי. מקום בו קיים אצל המפקד חשד כי חייליו מבצעים עבירה פלילית מכל סוג שהוא הרי שאז עליו לזמן את מצ”ח שלהם הסמכות לחקור מעשי עבירה שמבוצעים על ידי משרתי הצבא, למפקד אסור לערוך חיפוש שמטרתו איסוף ראיות כנגד חייליו או חשיפת עבירה שבוצעה.
חיפוש מפקדים שמתבצע בעקבות חשד לביצוע עבירה פלילית יכול ויפסל בהיותו לא חוקי.
בהחלט לא, נסיעה ברכב צבאי ללא רישיון מתאים מהווה עבירה פלילית שיכולה להוביל לפסילת הרישיון האזרחי לתקופה ממושכת.
כן, הזימון מחייב התייצבות. אדם שזומן לדיון כדין ולא מגיע אליו מבלי שהותר לו להיעדר מסתכן באפשרות שתוצא נגדו פקודת מעצר.
חייל שיבצע עבירה בעת חופשה בחו”ל יכול לעמוד למשפט בפני בית דין צבאי, זאת מקום שמתקיימת זיקה בין העבירה לבין השירות הצבאי. כלומר, לאחר שיתגלה בדרך זו או אחרת כי בוצעה עבירה פלילית על ידי חייל בעת שהותו בחו”ל, על מנת להכריע האם על מערכת השיפוט הצבאית לדון בעניינו יהיה לתת תשובה לשאלה האם ניתן להצביע על קשר בין העבירה לבין השירות הצבאי. כך, לדוגמא, אדם שנסע לחופשה בטורקיה ובמהלך החופשה גונב מחנות כסף ועל מנת לבצע את מעשה הגניבה עשה שימוש ברכוש צבאי יכול ויקבע כי מעשה העבירה שביצע נעשה כאשר מתקיימת זיקה בינו לבין השירות.
יש לציין, כי ביחס לעבירות סמים, לרבות שימוש והחזקה בסמים מסוג קנאביס, לעולם תהיה זיקה לשירות וחייל שיבצע עבירת סמים בחו”ל יתן את הדין על מעשיו בפני בית הדין הצבאי.
הקבוצה הראשונה עליה חל החוק היא הקבוצה של חיילי השירות הסדיר, חוק השיפוט הצבאי חל על כל מי שנתקבל כדין או שדימו אותו כמי שנתקבל כדין לשורות הצבא (חיילים, קצינים ונגדים).
הקבוצה השנייה עליה חל החוק היא קבוצת אנשי המילואים, חוק השיפוט הצבאי יחול על איש מילואים מרגע שיתייצב לתחילת שירות המילואים אליו נקרא ועד לסיומו. כאשר מדובר באנשי מילואים חוק השיפוט יכול לחול עליהם גם מקום שהם לא מצויים בשירות מילואים פעיל מקום בו ביצעו עבירה בזיקה לשירות לדוגמא – ביחס לפקוד או מפקד שלהם.
קבוצה נוספת עליה חל החוק היא של אלה שנמצאים במשמורת הצבא או עובדים בצבא, חוק השיפוט הצבאי חל על מי שנמצא במעצר או מרצה עונש מאסר בבסיס צבאי וכן על מי שעובד בצבא ואינו חייל או עובד בשליחות הצבא.
אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה סיים את שירותו הצבאי, אינו פטור מהעמדה לדין בגינה בפני בית דין צבאי, ואין זה יוצא דופן לפגוש בבית הדין הצבאי חיילים משוחררים שמגיעים לדיונים בעניינם.
לצד האמור, יש הבדל מהותי בין מי שביצע עבירה והוגש נגדו כתב אישום לבין מי שרק נחקר במצ”ח והחלטה האם להעמיד אותו לדין טרם התקבלה. שכן, מקום בו מדובר במי שהוגש נגדו כתב אישום והשתחרר, הרי ששחרורו לא יביא לשינוי במצבו המשפטי וההליך כנגדו יתנהל עד הכרעה כזו או אחרת.
מנגד, מקום בו מדובר במי שנחשד בעבירה פלילית, נחקר במצ”ח וטרם הוגש נגדו כתב אישום הרי ששחרורו מן השירות יביא לתחילתו של מרוץ זמנים, שיש בכוחו להשפיע על השאלה האם יעמוד לדין. שכן, מיום השחרור לתביעה עומד פרק זמן של בין חצי שנה לשנה (משתנה בהתאם לסוג העבירה) על מנת להגיש את כתב האישום. במקרה בו חלף פרק הזמן מיום השחרור והחלטה בשאלה האם יש להעמיד את החשוד לדין לא התקבלה הרי שגורמי התביעה יהיו מנועים מלעשות כן.
התשובה משתנה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי, ככלל עריק משירות צבאי שמגיע ארצה מסתכן במעצר בעת מעבר הגבול. רצוי לפנות לקבלת ייעוץ וליווי פרטני.
אינדיקציית מצ”ח מופיעה בתיק האישי של חייל אשר מצוי תחת חקירה או שמתנהל בעניינו הליך משפטי.
האינדיקציה יכולה למנוע את קידומו של החייל או שילובו בהכשרות שונות.
שכיחות הפעמים בהן על אף שעניינו המשפטי של חייל הגיע לקיצו, בין אם בהרשעה ובין אם בלא כלום נותרת האינדיקציה בעינה. במקרים מסוג אלה יש צורך לפנות בבקשה לסגירת האינדיקציה למצ”ח או לפרקליטות הצבאית.
בבקשות מסוג אלה רצוי להיעזר בעורך דין העוסק בדיני צבא.
במסגרת חקירה פלילית עומדת לכל חשוד הזכות שלא לענות לשאלות שמוצגות לו על ידי חוקריו, זוהי זכות השתיקה, ואולם, חשוב לדעת, כי לבחירה לעשות שימוש בזכות זו משמעות במסגרת ההליך המשפטי מקום בו יוגש כתב אישום בעקבות החקירה.
העובדה כי אדם בחר לשמור על זכות השתיקה במסגרת חקירתו, ובכך בחר שלא לעמוד על חפותו בפני חוקריו, יהיה בכוחה להוות חיזוק לראיות אחרות ונפרדות ככל שאלה יאספו. כלומר, חשוד ששותק בחקירה צריך לקחת בחשבון שבמידה ויעלה בידי הגוף החוקר לאסוף תשתית ראייתית מסוימת כנגדו, שתיקתו בחקירה תחזק תשתית זו.
נוכח האמור, ההחלטה האם לעשות שימוש בזכות השתיקה צריכה להיעשות לאחר חשיבה מעמיקה ושקילת שיקולים אסטרטגיים הנוגעים לעניינו הספציפי של כל חשוד ונסיבותיו. יכולים להיות מקרים בהם רצוי ומומלץ יהיה לשמור על זכות השתיקה ולהיפך, מקרים בהם על החשוד לעשות כל מאמץ בשביל לענות לשאלות המוטחות בו.
מומלץ להיוועץ בעורך דין על מנת לקבל ייעוץ מותאם לנסיבות המקרה ביחס לשאלה האם כדאי לשמור על זכות השתיקה בחקירה.
המונח קטין מתייחס לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים.
המחוקק הישראלי ער לכך כי חקירת קטין במשטרה היא פעולה רגישה הגם שהיא מותרת. לכן, בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), ישנן הוראות חוק ספציפיות הנוגעות לזכויותיהם של קטינים במעמד של חקירה. בין היתר, נקבע בהוראות החוק, כי יש לידע הורה של חשוד קטין טרם חקירתו וכי עומדת לו הזכות להיות נוכח במהלך החקירה.
להוראות הקבועות בחוק ישנם סייגים ועל מנת לקבל מידע מעמיק בנושא יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.
הכלל הוא שחיפוש בביתו של אדם צריך להיעשות בצו שופט, זאת נוכח הפגיעה הקשה שחיפוש מסוג זה מחולל לזכות האדם לפרטיות. אולם, לכלל זה חריגים, ובמקרים מסוימים, הקבועים בחוק, יהיה זה חוקי ששוטר יבצע חיפוש בבית של אדם מבלי שהוא מחזיק בצו שיפוטי המאשר את ביצוע החיפוש.
המקרים בהם ניתן לערוך חיפוש בחצרים ללא צו שופט:
(1) יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב.
(2) בעל הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה.
(3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה.
(4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.
בנוסף, בפקודת הסמים המסוכנים נקבע כי גם מקום בו לשוטר חשד כי במקום מתבצעת עבירה מסוג עוון המופיעה בפקודה (למשל – עבירות של שימוש והחזקה בסמים), תעמוד לו הסמכות לבצע חיפוש ללא צו שופט.
במידה וניסית לברר מול החוקר מה מהות החשד בגינו אתה מוזמן לחקירה ולא קיבלת מענה, בתחילת החקירה, בשלב האזהרה, החוקר מחוייב להגיד לך מה החשד נגדך. במידה וגם לאחר שלב האזהרה עדיין אינך בטוח בגין איזה מעשים אתה נחקר יש לברר זאת מול החוקרים עד לקבלת תשובה.
בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לפני חקירה, במהלכה ואחריה.
לכל נחקר בביצוע עבירה פלילית יש שתי זכויות אותן הוא רשאי לממש במהלך חקירתו, הזכות שלא לענות על שאלות הגוף החוקר והזכות להיוועץ בעורך דין.
העובדה כי נחקר בוחר להיוועץ בעורך דין במהלך חקירתו אינה מלמדת כי הוא אשם במיוחס לו או כי הוא מבקש להסתיר מידע מגוף החקירה.
במידה וזומנת לחקירה משטרתית רצוי להיוועץ עם עורך דין במהלך החקירה וככל הניתן טרם ההגעה לתחנת המשטרה.
הליך פלילי שמסתיים בקביעה כי אדם אשם בעבירות המיוחסות לו, מסתיים בהרשעה. ישנם מקרים חריגים בהם ניתן לקבוע שאדם אשם במיוחס לו וביצע את העבירות אך ההליך יסתיים באי הרשעה. אי הרשעה תהיה מלווה בעונש, אך היא חוסכת מהנאשם את הסטיגמה והרישום הכרוכים בהרשעה בפלילים. הליך משפטי יסתיים באי הרשעה במידה ובית המשפט מצא כי ההרשעה תפגע פגיעה משמעותית בהליך השיקומי של הנאשם וכי העבירה המיוחסת לו מאפשרת לסיים את ההליך ללא הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה נוספים. בבוא בית המשפט להחליט בדבר הרשעת הנאשם או הימנעות מהרשעתו ישקול בין היתר את הצורך בהרתעת עבריינים אחרים, את האינטרס הציבורי, האם מדובר בהרשעה ראשונה, חומרת העבירה, האם הנאשם נושא תפקיד, הבעת חרטה ועוד. סיום הליך באי הרשעה מותנה לרוב בהמלצה חיובית של שירות המבחן.
חשוב לדעת שאי הרשעה אינה זיכוי!
שוטר יכול לעצור אדם ללא צו בית משפט אם הוא עבר עבירה בפניו או זמן קצר לפני כן. בנוסף, ניתן לעצור אדם אם הוא מסרב לעיכוב.
אדם שנעצר בגין חשד לביצוע עבירה פלילית יכול להיות מוחזק במעצר מבלי לראות שופט במשך 24 שעות. לאחר מכן, במידה והגוף החוקר יבקש להמשיך ולהאריך את המעצר, יהיה לקיים דיון בבקשת הגוף החוקר במסגרתו השופט שישב בדין יכריע האם יש להיעתר לבקשה ולהורות על המשך המעצר.
הוראת השעה שעניינה אי הפללה של צרכני קנאביס אינה מתירה את השימוש בקנאביס או מסדירה אותו, אלא מספקת כלי חלופי להליך הפלילי באמצעותו ניתן לאכוף את איסור השימוש.
ההוראה קובעת ארבעה שלבים בהם יש לפעול כנגד מי שנתפס עושה שימוש בקנאביס במרחב הציבורי. מעתה מי שייתפס עושה שימוש או מחזיק בקנאביס (בכמות המתאימה לצריכה עצמית) יוטל עליו קנס בסך 1,000 ₪. מקום בו ייתפס אותו אדם פעם נוספת עם קנאביס בחזקתו, כשטרם חלפו 5 שנים מהפעם האחרונה בה נתפס, יוטל עליו קנס בסך 2,000 ₪. אם ייתפס בפעם השלישית יופנה להליך של חתימה על הסדר מותנה. ובפעם הרביעית בה ייתפס, בתוך 5 שנים, יועמד לדין פלילי כפי שהיה נהוג לפני כניסתה לתוקף של הוראת השעה.
שירות המבחן אחראי לספק שירותי אבחון וטיפול במי שמעורבים באירועים פליליים, ישנו שירות מבחן לנוער ושירות מבחן למבוגרים. קצין המבחן יערוך תסקיר בעניינו של נאשם שהופנה לשירות, בשאלת ענישת הנאשם או מעצרו ותנאי המעצר. בתסקיר יתייחס קצין המבחן לאופיו של הנאשם, נסיבות האירועים, קווי אישיותו, נטילת האחריות והחרטה שהוא מביע, או לא מביע, על מעשיו, האם הנאשם בר שיקום ובאיזה תוכנית שיקומית ועוד. מטרת התסקיר להקל בתנאי מעצרו של נאשם או חשוד או להקל בעונשו.
חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לסגור תיק בהסדר. לא מדובר בהסדר טיעון אלא בהסדר מותנה במסגרתו תיק החקירה בעניינו של החשוד ייסגר במידה שיודה בעובדות העבירה המיוחסת לו וכן יעמוד בתנאים שונים ביניהם: תשלום לאוצר המדינה, תשלום פיצוי לנפגע, התחייבות להימנע מביצוע עבירות, עמידה בתוכנית טיפול ועוד. במידה ואדם מסרב לחתום על הסדר מותנה או מפר את תנאי ההסדר, יוגש בעניינו כתב אישום.
במסגרת חקירה פלילית עומדות לכל חשוד הזכות שלא לענות לשאלות שמוצגות לו על ידי חוקריו, זוהי זכות השתיקה. והזכות להיוועץ בעורך דין.
מומלץ לכל אדם שנקרא לחקירה פלילית להיוועץ בעורך דין בהקדם האפשרי.
הסדר טיעון משקף הסכמות אליהם הגיעו באי כוחו של הנאשם והנאשם עם גורמי התביעה. על מנת שההסכמות יקבלו תוקף משפטי עליהן להיות מובאות בפני שופט שיאשר אותן, ויעגן אותן בפסק דין מחייב.
השופט שבפניו מוצג הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לא מחויב לכבד אותו ונתונה לו הסמכות לפסוק לנאשם עונש אחר מזה שהצדדים מבקשים ממנו להטיל במסגרת ההסכם. ואולם, הלכה נוהגת היא כי הסדרי טיעון יש לקיים וכי סטיה מהסדר טיעון תיעשה מקום שבית המשפט מצא חריגה משמעותית של העונש המוסכם ממדיניות הענישה הנוהגת. נוכח ההלכה הקבועה, רובם המוחלט של הסדרי הטיעון מאומצים על ידי בית המשפט.
לפי חוק החל מגיל 12 ואילך קיימת אחריות פלילית לקטין המבצע עבירה, בעוד שעונש מאסר לא יוטל על נער שטרם מלאו לו 14 שנים.
בין אם שוטר לבוש במדים ובין אם לאו חלה עליו חובה להזדהות בשם מלא ומספר אישי לבקשת כל אדם הקשור להיותו שוטר. אולם, לחובה זו חריגים, היא לא תחול מקום בו ההזדהות של השוטר תביא לפגיעה בביטחונו של השוטר או אדם אחר, תסכל את האפשרות למימוש סמכותו של השוטר, תביא להעלמת ראיה ועוד.
הכלל הוא שהליך משפטי צריך להתקיים באופן פומבי, זאת בשביל שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. אולם, לכלל קיימים חריגים, כך שבנסיבות מסוימות החוק מאפשר ניהול משפט, חלקו או כולו, ללא נוכחות קהל, כלומר, בדלתיים סגורות.
הנסיבות בהן ינוהל דיון בדלתיים סגורות בישראל מפורטות בסעיף 68(ב) של חוק בתי המשפט וכוללות:
- שמירה על ביטחון המדינה.
- מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה.
- הגנה על המוסר.
- הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע.
- הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
- הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או להעיד בכלל.
- הגנה על סוד מסחרי.
פוליגרף אינו קביל בבית משפט, במסגרת הליך הוכחות, ככלי לבחינת מהימנות עד.
למעשה, גם אם במסגרת פעולות חקירה שבוצעו החליט הגוף החוקר לערוך בדיקת פוליגרף, הרי שבמסגרת ההליך העיקרי אין לחשוף את השופט היושב בדין לעובדה שהתבצעה בדיקה מסוג זה ובוודאי שלא לתוצאת הבדיקה.
יחד עם זאת, תוצאה של בדיקת פוליגרף יכולה לשמש ככלי תומך החלטה בעבור גורמי החקירה והתביעה. וכן, תוכל להתקבל כראייה במסגרת חלק מדיוני המעצר.
נוכח הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, נקבע במשפט הישראלי שלא ניתן לכפות על בני זוג נשואים או על הורה וילד להעיד זה כנגד זה, במסגרת הליך בירור האשמה בבית משפט. אחים יכולים, ואף חייבים, להעיד במידה ונדרשו לעשות כן. אולם, יש חריג לכלל וישנן עבירות שבהן ניתן להעיד אחד כנגד השני גם בני זוג והורים וילדים, כמו עבירות אלימות או עבירות מין בתוך המשפחה.
ההליך הפלילי הוא כלי שנתון למדינה על מנת להחיל את שלטון החוק על אזרחיה, ההליך מתקיים בין נציגי המדינה (התובעים) לבין אזרחי המדינה (הנאשמים).
התרחשותן של עבירות פליליות מתגלות לגורמי החקירה בדרכים רבות, לעיתים באופן מקרי ובלתי מתוכנן, לעיתים בעזרת מידע מודיעיני שמגיע לידי רשויות החוק ופעמים רבות באמצעות תלונה שמגיש קורבן העבירה.
גם מקום בו חקירה נפתחה בעקבות תלונה שהועברה מידי המתלוננת, הרי שעובדה זו לא הופכת אותה לצד להליך החקירה או להליך המשפטי הפלילי, לעולם המדינה היא שחוקרת והיא שמעמידה לדין. לכן, מקום בו מתלוננת חוזרת בה מתלונתה אין משמעות הדבר סגירה אוטומטית ומידית של תיק החקירה שנפתח בעקבות התלונה. שכן, כאמור, המתלוננת היא לא צד להליך ותלונתו מהווה ראייה ככל ראיה שנאספת במסגרת החקירה.
אם כן, מקום בו חוזרת בה מתלוננת מתלונתה הרי שעל גוף החקירה או התביעה להעריך מחדש את הראיות שנאספו ושיכול שידם משגת בהם ולתת מענה לשאלה – האם די בראיות הללו בשביל להגיש כתב אישום או לנהל הליך פלילי כנגד החשוד או הנאשם. בהחלט יכול להיות מצב בו אף ללא תלונת הקורבן יסברו רשויות החוק כי ניתן ורצוי להביא להרשעתו של עובר העבירה. ואולם, יש לציין, כי ניסיון החיים מלמד כי ברוב המקרים חזרה של מתלוננת מתלונתה אכן תביא לסגירת התיק.
שיבוש הליכי משפט מהווה עבירה פלילית בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין, העבירה תתגבש על ידי עשיית מעשה בכוונה ובמטרה להביא לשיבוש מהלכי חקירה או משפט. ויודגש, אין זה משנה האם המעשה שהתבצע הביא לתוצאה המתבקשת או שלא השפיע כלל על מהלך הדברים, שכן על מנת שהעבירה תתגבש אין צורך להצביע על תוצאה של שיבוש. כאמור, כל שיש להוכיח הוא שנעשה מעשה ובליבו של העושה הייתה מטרה להביא לשיבוש של הליך משפטי או חקירתי.
לכל עבירה בה הורשע אדם תקופת התיישנות ולאחר מכן תקופת מחיקה, בסוף התקופות האמורות, הרישום של העבירה לא יופיע עוד בגיליון המרשם הפלילי של המבצע העבירה.
תקופת ההתיישנות של העבירה תחל ביום מתן פסק הדין ומשכה משתנה בהתאם לגילו של מבצע העבירה (בגיר או קטין) ולמשכו של עונש המאסר שהוטל בגין המעשה.
בתום תקופת ההתיישנות תיכנס העבירה לתקופת המחיקה שלה, בסוף תקופה זו תימחק העבירה, משכה של תקופת המחיקה כמו משכה של תקופת ההתיישנות תלויה בגילו של מבצע העבירה ובמשך עונש המאסר שהוטל עליו.
חשוב לדעת כי באמצעות פניה לנשיא המדינה ניתן להביא למחיקתו של הרישום הפלילי טרם תום התקופות המנויות בחוק.
