17 ימי מאסר בעריקות של שנה וחצי
הלקוחה הייתה חיילת בשירות סדיר, שיצאה להיעדרות בת 454 ימים. ההיעדרות הגיעה לסיומה עת התייצבותה במעצר. אז, נכלאה בכלא 10, וההליך המשפטי בעניינה החל.
הלקוחה שירתה תקופה קצרה מאוד טרם החלה בהיעדרות. למעשה, מיד עם קליטתה במערכת הצבאית התחוור לה כי לא תהיה מסוגלת לשרת שירות תקין. זאת, נוכח מצבה הנפשי ועובדת היותה נעדרת עורף משפחתי.
במסגרת הטיפול בתיק, החלטנו, אנחנו והחיילת שיש לדאוג לה לאבחון של גורמי בריאות הנפש. זאת, לצורך בחינת מצבה הנפשי וכשירותה להמשך שירות צבאי.
במסגרת הליך האבחון על ידי גורמי בריאות הנפש בכלא, הותאם ללקוחה פרופיל 21, שמשמעותו פטור מהמשך השירות הצבאי.
בשלב זה, ולאחר שמעמדה מול הצבא הוסדר, ביקשנו לסיים את עניינה המשפטי במהירות האפשרית ולהביא לשחרורה ממעצר.
הסדר הטיעון שהתקבל על ידי בית הדין הצבאי
יחד עם בן הזוג של הלקוחה, אספנו מסמכי הגנה אשר הוכיחו כי החיילת הגיע מרקע סוציואקונומי קשה, שהקשר עם הוריה נותק טרם גיוסה וכי מאז ומתמיד סבלה מקושי נפשי.
לאחר שהבאנו את מלוא טענותינו בפני התביעה, עלה בידנו לשכנע את התובע כי מקום בו הייתה החיילת מאובחנת ע”י קב”ן סמוך לגיוסה הרי שכבר אז היה נקבע שהיא לא כשירה לשירות צבאי.
לבסוף, נקשרנו עם התביעה הצבאית בהסדר מקל וחריג, הוסכם כי על הלקוחה לרצות 17 ימי מאסר בלבד.
קבלת הסדר הטיעון על ידי בית הדין הצבאי, הביא לשחרורה המיידי של הלקוחה מן המעצר בו הייתה נתונה.
